LSD

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לצריכת סמים בלתי חוקיים. חומרים אלו יכולים להיות מסוכנים לבריאותו של האדם כאשר נצרכים באופן עצמאי וללא כל פיקוח ובקרה של משרד הבריאות

במאמר זה אסביר מה הוא LSD, כיצד הוא התגלה, מה הן השפעותיו ועל המחקר בו

מחקרים וטיפולים נפשיים בעזרת חומרים משני תודעה נעשים כיום במדינות רבות בעולם. למשל בארה”ב, במרכז למחקר פסיכדלי. כמובן שמחקרים אלו נתמכים על ידי ה – FDA שהוא מנהל המזון והתרופות האמריקאי ועל ידי ה – NIH שהוא ארגון הבריאות הלאומי האמריקאי. בלונדון,  באוניברסיטת אימפריאל קולג’ נפתח לאחרונה מרכז ייעודי לניסויים בסמים פסיכדליים. בישראל, נעשים מחקרים בסמים המאושרים על ידי משרד הבריאות והם מתקיימים בבתי חולים פסיכיאטריים. למשל בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר יעקב נערך מחקר על טיפול בשיחות בשילוב MDMA ללוקים ב – PTSD. בנוסף, ישנם גופים פרטיים ועמותות דוגמת MAPS שפעולת למען קידום המחקר הפסיכדלי בעולם.

Lysergic acid diethylamide בשמו המלא, בקצרה LSD או בכינויו אסיד. מדובר בתרכובת כימית שסונתזה בשנות ה-30 המאוחרות על  ידי ד”ר אלברט הופמן, חוקר שהתמחה בצמחי מרפא ובאותה התקופה עבד בחברת תרופות. משימתו המקורית הייתה לחקור את פטריית הארגוט במטרה למצות את מרכיביה הפעילים ולהנדס אותם באופן מעבדתי לשימוש כתרופה. תוך כדי תהליך זה, שלא במתכוון הוא גילה את ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה – LSD.

בזמן שד”ר הופמן בודד את מרכיבי הפטרייה הוא זיהה בין השאר את החומצה הליסרגית אך הוא לא גילה דבר אודות השפעתה הפסיכואקטיבית עד לשנת 1943. בשנה זו אלברט הופמן חזר לחקור את ה-LSD ותוך כדי עבודה הוא בטעות צרך כמות מסוימת מהחומר. בספרות משערים שהוא כנראה נגע בטעות בחומר באצבעות חשופות ואחר כך בפיו. בשלב זה ד”ר הופמן כבר חש משהו מהשפעתו של ה – LSD. מספר ימים לאחר מכן הוא צרך באופן יזום כמות גדולה מאוד של LSD ויצא לרכב על אופניו לכיוון ביתו. הופמן, שבאותה השעה לא ידע להעריך נכון את המינונים שנטל וכן שלא היה ערוך כלל להשפעות העתידות לבוא חווה חוויה שהשפיעה על ההכרה והתודעה שלו באופן מטלטל ועוצמתי ביותר.

תחילה, הוא תיאר חוויה מלאת חרדה ובעתה עד כדי חוסר בטחון ביכולתו לשרוד אותה והוא אף הביע בגלוי חשש לחייו. כאשר השפעת ה – LSD מעט נחלשה הוא תיאר שינויים תפיסתיים ויזואליים של ראיית צורות פנטסטיות וקלידוסקופיות מרהיבות שהסבו לו מידה מסוימת של הנאה. בבוקר שלאחר מכן הוא תיאר תחושות רווחה נפשית, הנאה מיוחדת מטעמיה של ארוחת הבוקר שאכל ותחושה של התחדשות בעולם.

בשנות ה-50 וה-60 נערכו מחקרים רבים על תרומתו התרפויטית של ה-.LSD מאות מחקרים פורסמו בנושא אך מתודולוגיית המחקר הייתה לקויה ובהשוואה להיום היא לא טובה מספיק ולא עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים. המחקרים הופסקו אך עד מהרה אנשי רוח ומוסיקאים ידועים גילו עניין בחומר, הוא גלש לרחובות ונצרך לשימוש אישי.

שנות ה-90 הביאו איתן התפתחויות בתחום המחקר. זה התבטא בהבשלת טכניקות שונות למיפוי מוחי והבנה מולקולרית גבוהה יותר של חומרים פסיכואקטיביים. התפתחויות אלו הביאו לעניין מחודש בחומרים פסיכדליים והמחקר בהם התחדש.

בשנים האחרונות ישנה תאוצה נוספת בחקר סמים פסיכדליים ככלל. נעשים מחקרים מגוונים, ביניהם כאלו שבודקים כיצד מושפעת תחושת העצמי והאינטראקציה החברתית לאחר נטילת LSD ומחקרים נוספים שבוחנים כיצד ה-LSD משפיע על תחושותיו של האדם ועוד.

סכנות בשימוש:

חשוב לציין שחומרים פסיכואקטיביים הם אסורים לשימוש בארץ ישראל על פי חוק. סמים עלולים להיות מסוכנים לבריאותו של האדם. הסיכון בשימוש בהם עולה עוד יותר כאשר הם נצרכים באופן עצמאי לא מחוץ למסגרת מקצועית שנועדה לכך. חשוב לדעת, שבעת שימוש בסמים כושר השיפוט ובוחן המציאות משתנים והאדם יכול לפעול באופן לא שקול. בספרות מתועדים מקרים של שימוש עצמאי וחסר אחריות בו אנשים נפגעו ואך מתו.

מקורות:

Schmid Y, Enzler F, Gasser P, et al. Acute Effects of Lysergic Acid Diethylamide in Healthy Subjects. Biol Psychiatry. 2015;78(8):544‐553. doi:10.1016/j.biopsych.2014.11.015

Liechti M. E. (2017). Modern Clinical Research on LSD. Neuropsychopharmacology : official publication of the American College of Neuropsychopharmacology, 42(11), 2114–2127