מה ההבדל בין פסיכולוג לפסכיאטר?

נכתב על ידי אדם קהתי,

פסיכולוג קליני.

מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכיאטר?

לא מעט פעמים ביקשו ממני מרשם לתרופות. זה לא משהו שפסיכולוג מוכשר בו, לא מנת חלקו מתן טיפול תרופתי – למרות שפסיכולוגים מבינים בנושא דבר או שניים. בסופו של דבר, ההכשרה של פסיכולוג היא לרוב בממשק עם אנשים, טיפול נפשי מגוון ובעבודה משותפת עמם, ביניהם גם עבודה עם פסיכיאטרים.

אז לפעמים קל להתבלבל בין פסיכיאטר לפסיכולוג. בואו נעשה סדר, כי לצד דמיון מסוים יש גם שוני משמעותי. 

כשאתם מחפשים עזרה נפשית:

חשוב לדעת מהי הכתובת המתאימה ביותר עבורכם. האינטרנט מלא באינפורמציה לגבי סוגי המטפלים השונים בבריאות הנפש, ולצד עומס המידע – הקושי להבדיל בין מטפלים שונים גדל והיכולת לבחור בטיפול הנכון ביותר בשבילכם קטנה.

השוני והדמיון בין טיפול פסיכולוגי לטיפול פסיכיאטרי
פסיכיאטר – רופא בהכשרתו:

כל פסיכיאטר סיים לימודי רפואה, שלאחריהם בחר להתמחות. ההתמחות יכולה להיות בשלל תחומים כמו עור, אורתופדיה, משפחה וכן, גם פסיכיאטריה. בפסיכיאטריה, המתמחה עובר הכשרה במסגרת מרפאות לבריאות הנפש ובמחלקות אשפוזיות לבריאות הנפש. במהלך ההתמחות הפסיכיאטרית, מעמיק הפסיכיאטר את ידיעותיו ומתנסה בתחום הפרמקולוגי, בראיונות קליניים, בבניית תוכניות וניהול טיפול ובטיפול נפשי. במהלך הכשרתו, לוקח הפסיכיאטר חלק בישיבות רב-מקצועיות ועובד בשיתוף פעולה עם מטפלים אחרים מתחומים שונים כמו מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מדריכי כושר גופני, תזונאים ועוד. שיתופי הפעולה נועדו ליצור טיפול מקיף ומתאים כמה שיותר עבור המטופל במסגרת בה הוא מטופל.

פסיכולוג קליני – איש מקצוע פרא-רפואי:

הוא אינו רופא בהכשרתו ולא רשאי לתת טיפול תרופתי. ברוב המקרים, פסיכולוג קליני סיים לימודי תואר ראשון במדעי הרוח (פסיכולוגיה, מדעי התנהגות) ועבר לימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. לאחר לימודיו, הוא מבצע התמחות קלינית. בדומה להתמחותו של הפסיכיאטר, הפסיכולוג מעמיק את ידיעותיו בראיונות קליניים, בבניית תוכניות טיפול, בפסיכותרפיה, בפרמקולוגיה ואבחון פנומנולוגי לפי מדריך האבחון והסטטיסטיקה של ההפרעות הנפשיות של האגודה האמריקאית והאירופאית. בתחום הפרמקולוגי, ההעמקה היא פחותה משמעותית מזו של הפסיכיאטרים, ועל כן הפסיכולוג לא מורשה לתת טיפול תרופתי. לגבי אבחון, הפסיכולוג רשאי לאבחן לפי מדריך האבחון שהוזכר קודם לכן – זו בעיקר שפה רפואית שהפסיכיאטר לומד להתמקצע בה ולפתח מיומנות לנושא מתוך תרגול רב של מטופלים רבים. הוא גם נבחן על זה במבחני ההתמחות, אז זה תורם עוד יותר להעמקה. בשונה מהפסיכיאטר, הפסיכולוג לומד להבין את עולמו הפנימי של המטופל בעזרת אבחון דינמי ואבחון פסיכודיאגנוסטי.

אבחון דינמי: “הלחם והחמאה” של הפסיכולוג

על מנת שיוכל להגדיר לעצמו קווי מתאר להבנת המטופל שלו. בחרתי בנוסח הזה בכוונה, כי גם ניסיונו של המטפל להגדיר את אותו האדם יהיה חלקי – אם כי בעיניי רחב יותר באופן משמעותי מאבחנה פסיכיאטרית, שנשענת על המדריך הסטטיסטי לאבחנות פסיכיאטריות, שמושתת על מודל סטטיסטי ועל מילוי קריטריונים ספציפיים שמרכיבים אבחנה.

אז מה הוא אבחון דינמי?

הוא נועד לתת קווי מתאר נפשיים למטופל שמולנו, כדי שנוכל להבין אותו בצורה טובה יותר ואת האדם שאנחנו מטפלים בו. לשם כך, הפסיכולוגים נעזרים במספר מקורות מידע אותם הם לומדים מתוך האינטראקציה עם המטופל שהגיע.

למשל, אנו מתייחסים להגנות המטופל ונרצה להבין מה הם מנגנוני ההגנה שלו. דוגמאות למנגנוני הגנה: הדחקה, אינטלקטואליזציה, הכחשה, פיצול, ניתוק ועוד. זה רק נדבך אחד בתמונה הכללית, ולכן נרצה לעבות אותו עם מקורות מידע נוספים.

נרצה להבין מהי ההיסטוריה שעבר אותו המטופל, ההיסטוריה הייחודית לו: איזו ילדות הוא עבר? עם אילו טראומות התמודד? לא לשכוח מה הם גורמי החוסן שלו והכוחות שלו, איך הוא צלח אירועים קשים בחייו, מה עוזר לו להצליח בחיים. מתוך כל זה אנו למדים איך ההגנות האלו נוצרו, מה הן משרתות אצל אותו אדם שנניח שעבר טראומה, ואיך הוא צלח אותה.

לזה נוסיף איך הוא מבין מצבים חברתיים, איך הוא תופס את הדברים ומבין אותם, ננסה להבין איך הוא חושב ואיך מגיע למסקנות, האם הוא יכול לדחות סיפוקים? האם הוא אדם מוסרי? אולי המוסר דווקא מציק לו יותר מדי, ואז נרצה לעזור לו למתן תחושות קשות שעובר.

זה כבר מעביר אותנו לאינטראקציה הבין-אישית איתו – אינטראקציה שהיא לא מבוססת רק על מענה ישיר ממנו, אלא גם על מה שהוא בוחר לא להגיד, על שפת הגוף ועל התחושות שעולות באיתנו מתוך המפגש איתו. גם הן אינדיקטיביות להבנת עולמו של המטופל.

מה הוא אבחון פסיכודיאגנוסטי?

את כל מה שתיארתי קודם לכן ניתן לעשות דרך כלים מובנים – זו בעצם סדרת מבחנים שעוזרת לנו לבצע הערכה מעמיקה וממוקדת. מדובר בהעברת סדרת מבחנים שמסייעים להבנת נפשו של המטופל בצורה מקיפה ומעמיקה ביותר, הכוללת את מבנה וארגון האישיות של המטופל, קונפליקטים מרכזיים בחייו, הגנות דומיננטיות, כוחותיו, יכולותיו הקוגניטיביות, יחסיו עם הסביבה ועוד.

שוני נוסף הוא הדגש המיוחד וההכשרה האינטנסיבית שמקבל הפסיכולוג לטיפול בשיחות. הדבר מתבטא בהכשרה שכוללת טיפולים פסיכולוגיים רבים ומגוונים ובהמון הדרכות על טיפול בשיחות. כמו הפסיכיאטר, גם הפסיכולוג לוקח חלק בישיבות רב-מקצועיות ועובד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע רבים.

.