טיפול פסיכולוגי לאחר שימוש בסמים פסיכואקטיביים

פרח צבעוני

  נכתב על ידי אדם קהתי, פסיכולוג

 

טיפול פסיכולוגי לאחר שימוש בסמים / חומרים משני תודעה

 

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לצריכת סמים בלתי חוקיים. חומרים אלו יכולים להיות מסוכנים לבריאותו של האדם כאשר נצרכים באופן עצמאי וללא כל פיקוח ובקרה של משרד הבריאות

ברחבי העולם מיליוני אנשים צורכים סמים מסוגים שונים: LSD, קנאביס, MDMA, פטריות הזיה, איוואסקה ועוד. מדינת ישראל לא שונה משאר מדינות העולם. להפך, תושביה מדורגים גבוה מאוד ביחס למדינות אחרות בצריכת קנאביס. בנוסף לכך קצב העלייה בשימוש בקנאביס צובר תאוצה ומספר הפונים לקבלת טיפול רפואי נפשי גדל בהתאמה.

לפי מחקר של הרשות למלחמה בסמים משנת 2016 בנושא שימוש בחומרים פסיכואקטיביים באוכלוסייה בוגרת בישראל נמצא כי 1.2 מיליון אנשים השתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת בשנה אחרונה. כמו כן, נראתה עלייה משמעותית וחדה ביותר באחוז המשתמשים בקנאביס בהשוואה למחקר קודם שנעשה על ידי הרשות למלחמה בסמים ב-2009.

לפי נתוני המשרד לביטחון פנים, נראתה עלייה במספר האשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים בגין שימוש בקנאביס בין השנים 2017 – 2014. עוד עולה מאותו המחקר כי עשרות אלפי אנשים דיווחו כי הם צרכו בחייהם מה שמוגדר כסמים קשים. עם זאת, לפי נתוני המשרד לביטחון פנים לא נרשמה עלייה משמעותית בצריכת חומרים אלו בין 2017 – 2014 בקרב נערים.

מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים למזעור השימוש בסמים על ידי אכיפה מוגברת. בהתאם לכך, ב- 2007-2017 חלה עליה בפתיחת תיקי סמים. לצד זאת, כפי שראינו קודם, באותו הזמן מסתמנת עליה חדה בצריכת הקנאביס וצריכת הסמים הקשים נותרה ללא שינוי.

למיטב הבנתי המחקרים שהוצגו לא מבדילים בין צרכני סמים. בעיני, חשוב להבדיל בין אנשים שהם מכורים לסמים לבין אנשים שהם משתמשים בסמים באופן מזדמן או כאלו שרק התנסו בסמים. למה חשוב להבדיל ביניהם? מאחר ואופי הטיפול בהם הוא שונה.

1.אנשים שמכורים לסמים – בדרך כלל הטיפול בהם הוא על ידי מוסדות גמילה ושיקום: רווחה, מרכזי יום לטיפול נפשי ומחלקות לתחלואה כפולה. 

2.אנשים שמתנסים בסמים או צורכים סמים באופן מזדמן ונזקקים לטיפול – בדרך כלל הטיפול בהם הוא על ידי טיפולים פסיכולוגיים, מרכזים וגופים פרטיים ובתי חולים פסיכיאטרים. מקום הטיפול וסוג הטיפול המתאים נגזר מקריטריונים שונים בהתאם לקושי הספציפי, התרשמות בעל המקצוע, מצבו הנפשי, העדפתו האישית, יכולותיו הכספיות ועוד.

לעיתים, אנשים שנטלו סמים נזקקים לטיפול נפשי מכל מיני סיבות. אמנה שתי סיבות שהן חשובות בעיני:

1.הגעה לטיפול פסיכולוגי בשל התפרצות של מצב פסיכוטי:

שימוש בסמים יכול להביא להתפרצות של פסיכוזה. הסיכון לכך עולה בקרב אנשים שמועדים לכך מראש. זאת אומרת, כאלו שקרובי משפחתם לוקים או לקו בספקטרום הפסיכוטי. במקרים אלו ניתן לפנות לקבלת טיפול בבתי חולים לבריאות הנפש, מרכזים לנפגעי סמים כמו “כפר איזון” או גופים פרטיים אחרים המציעים חלופת אשפוז ביתית.

  1. הגעה לטיפול פסיכולוגי בשל חשיפה לתכנים לא מעובדים שעשו את דרכם למודע:

לכל אדם ישנן הגנות. תפקידן הוא לשמור עלינו מפני תכנים שעלולים לערער אותנו ואת המציאות בה אנו חיים. שימוש בסמים יכול להביא לרפיון ההגנות ולעליית תכנים מורכבים למודעות. במצב זה האדם מתוודע באופן לא מבוקר לשלל תכנים כמו פנטזיות, טראומות וקונפליקטים ש”עבד” מאוד קשה בשביל לאחסן אותם במקום מסתור, בתת מודע. בעקבות זאת ההתמודדות עם התכנים שעלו יכולים להביא לטלטלה נפשית, לתחושת עוצמתיות ביותר, להפרעות חרדה, להתפתחות של מחלות אפקטיביות ועוד.

מאידך, יכול להיות שאותו אדם לא יפתח מחלות נפשיות או הפרעות נפשיות מתוך התנסות בסמים בשל משאבים נפשיים המצויים בו ושמאפשרים לו התמודדות טובה מספיק עם מצבי תודעה חלופיים מאשר אלו שהוא רגיל אליהם ביום יום. עם זאת, מצבי תודעה לא מוכרים, מפגשים אישיים עם תכנים מסוימים והתמודדות עם מציאות סובייקטיבית השונה מזו המוכרת לנו יוצרת השפעה מהותית על האדם. כזאת שאי אפשר להישאר אליה אדיש. במקרים כאלו ישנה אפשרות שהפונה לטיפול פסיכולוגי יגיע מתוך סקרנות, רצון להבין את החוויה שעבר, לבחון כיצד היא השפיעה עליו ועל תפיסת עולמו, כיצד היא מסתדרת עם חלקי האישיות שלו ועוד.  

האם כולם נפגעים נפשית מהתנסות בסמים / משני תודעה?

כפי שצוין קודם לכן, בהחלט יש סיכון לפתח תחלואה נפשית מהתנסות בסמים אך כמו שראינו קודם, אפשר גם שתחלואה נפשית לא תתפתח מהתנסות בסמים. הדבר תלוי בגורמים רבים ואת התוצאה של תחלואה נפשית / לא תחלואה נפשית קשה מאוד לנבא מאחר ואין פיקוח על משתנים קריטיים כאשר החומרים נלקחים כלאחר יד. ניתן למזער סיכונים לנזקים נפשיים כאשר מקבלים טיפול פסיכולוגי נפשי בשילוב משני תודעה במסגרת ייעודית לכך שמוכרת ומורשה לטיפולים אלו במסגרת משרד הבריאות.

 מעבר לכך, בספרות ישנם מחקרים שמתארים את הפוטנציאל התרפויטי הגלום בעליית תכנים לא מודעים להכרה כאשר התנאים להצלחה הם קריטיים: מסגרת מתאימה, בחירת משתתפים מבוקרת, הכנת המטופל מראש לחוויה שעתיד לעבור, פיקוח על איכות החומרים בתנאי מעבדה וליווי צמוד של אנשי מקצוע מיומנים ומוסמכים. התנאים האלו מתקיימים במסגרות מקצועית וחוקיות והן המקום היחיד המתאים לבדיקת אפשרות לעבור טיפול נפשי בשיחות בשילוב של טיפול בסמים.

מאחר והחוק במדינת ישראל אוסר על שימוש בסמים ולאור הסיכונים שצוינו קודם לכן, יש להימנע מצריכת חומרים אלו שלא במסגרות שיועדו לכך על ידי משרד הבריאות.

מקורות:

Sessa, B., Higbed, L., & Nutt, D. (2019). A Review of 3,4-methylenedioxymet hamphetamine (MDMA)-Assisted Psychotherapy. Frontiers in psychiatry10, 138

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול – השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל מחקר אפידמיולוגי: דו”ח מחקר מסכם

המשרד לבטחון פנים, הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול – אלימות סמים ואלכוהול תמונת מצב לאומית 2019

אדם קהתי פסיכולוג

אדם קהתי הוא מיסד, כותב ועורך האתר. הוא פסיכולוג בקליניקה פרטית ומתמחה במרכז לבריאות הנפש “גהה”. אדם קהתי הוא בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מהמרכז האקדמי פרס, תואר שני בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני נוסף בפסיכולוגיה קלינית רפואית מאוניברסיטת “אלטה” בבודפשט. בנוסף, הוא עבר סמינרים והשתלמויות בגישות מגוונות לטיפול פסיכולוגי. כשנשאר לו זמן הוא סוקר מערכות אודיו ורכיבי אלקטרוניקה בהתלהבות ומעמיק בתחום המוסיקה.

צור קשר

טבעי שתחילת טיפול פסיכולוגי תעלה אצלך שאלות. אני מזמין אותך לפנות אלי בכל שאלה או התלבטות ואנסה לעזור לך מהידע והניסיון המקצועי שלי. ניתן להתקשר או לשלוח הודעה

טלפון: 0544903304

כתובת: אורנים 1, גבעת שמואל 

למאמרים נוספים בנושא:

בקבוק LSD

LSD

מה הוא LSD?, מה הקשר בין חומרים פסיכואקטיביים ותחלואה נפשית?, כיצד נתגלתה השפעתו של חומר זה לראשונה?, מה הם הסיכונים בנטילתו? תשובות לשאלות אלו ועוד בפנים..

קרא עוד »
פטריות פסילוסיבין

פטריות פסילוסיבין

מה הן פטריות פסילוסיבין?, מתי התחיל השימוש בהן ובאילו נסיבות?, למה המחקרים בהן חוזרים להתקיים בימינו?, מה הם הסיכונים בנטילתו?, תשובות לשאלות אלו במאמר זה…

קרא עוד »

אדם קהתי – טיפול פסיכולוגי למבוגרים ומתבגרים בגבעת שמואל. טיפול דינמי, טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול במצבים של דכאון, חרדה, משברי חיים, טראומות, הפרעות אישיות, מצבים פסיכוטיים, חוסר בטחון עצמי, קשיים בזוגיות, קשיים חברתיים ובינאישיים ועוד