טיפול פסיכולוגי ותרומתו למטפל
נכתב על ידי אדם קהתי, פסיכולוג.
נגשתי למנוע החיפוש גוגל בשקיקה והתחלתי לחפש על תרומתו של הטיפול הפסיכולוגי עבורנו, המטפלים אך החיפושים בעצם לא העלו דבר ממה שבקשתי למצוא. לכן, חשבתי שיהיה נכון לחלוק אתכם מחשבות ראשוניות בנושא זה, שלפחות כאן יהיה מקום להגיד משהו בעניין החשוב הזה והקרוב לליבי.
טיפול פסיכולוגי
יש כל כך הרבה להגיד עליו, יש כל כך הרבה דרכים להמשיג אותו. אפשר להמשיג אתה הטיפול הפסיכולוגי דרך העיניים של המטופל או דרך העיניים של המטפל. כמטפלים, אנחנו לרוב כותבים איך אנחנו רואים טיפול פסיכולוגי אבל נורא מעניין לחשוב איך המטופלות ומטופלים שלנו רואות טיפול פסיכולוגי. כפי שפסיכולוגים שונים ימשיגו טיפול פסיכולוגי באופנים שונים, מתוך תפיסת עולם, גישת הטיפול שלהם והזרמים הפסיכואנליטיים אליהם הם משתייכים.
כך המטופלים והמטופלות שלנו ימשיגו טיפול פסיכולוגי באופן שונה. הם יעשו זאת מתוך תפיסת עולמם, מתוך ההיסטוריה שלהם, מתוך מי שהם והרבה מתוך המפגש הטיפולי בין המטופל למטפל. מתוך אינטראקציה חד פעמית ומיוחדת שנוצרת בין שני אנשים שבחרו לעבוד יחד במטרה להביא את עולמו הפנימי של המטופל להיות מקום טוב יותר עבורו.
האם המטפל נתרם מטיפול פסיכולוגי?
התשובה שלי היא שבהחלט כן ובכל כך הרבה מובנים. אתייחס באופן חופשי לכמה מהתרומות הבולטות בעיני. קודם לכן, אגיד שגם כאן, התשובות בין הפסיכולוגים לבטח יהיו שונות מאחר וכל אחד מאתנו הגיע למקצוע המופלא הזה ממקומות שונים בחייו.
במה המטפל נתרם מטיפול פסיכולוגי?
עזרה לזולת:
אני חושב על התרומה הזאת כנדבך עקרי אצל הפסיכולוג מעין צורך די בסיסי ושמוסכם כמעט באופן אוניברסלי על ידי אנשי הטיפול. סוג של משהו בסיסי שחייבים שיהיה בשביל להצליח לטפל באנשים ושבלעדיו יהיה מאוד קשה לטפל בהם. מעבר לכך, משהו ביכולת לעזור למטופלים ובכלל, אפילו קודם לכן ההסכמה להיות אצלך בטיפול פסיכולוגי, לתת אמון להיחשף ברגשותיהם העמוקים היא בעיני זכות עבור המטפל.
סקרנות ולמידה:
הצורך לחקור, לדעת ולהבין את נפשו של האדם לעיתים מושך לתחום הפסיכולוגיה. הרצון להבין ולדעת את הזולת יכול בהחלט להיות משהו שמתקיים בטיפול פסיכולוגי. האם הצורך לדעת הוא רק את הצד השני? לא בטוח. חלק נכבד מטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית עוסק ברגשות המתעוררים במטפל ככלי מרכזי בעבודה הטיפולית. במפגש הטיפולי המטפל לומד על המטופל רבות אך גם לומד רבות על עצמו.
יחסים בין אישיים מיוחדים במינם:
הזכרתי את זה קודם, בפתיח. יש משהו מאוד מיוחד וייחודי ביחסים הטיפוליים שנוצרים. נתחיל בזה שמדובר ביחסים שונים ממה שמוכר לנו בחוץ. אופי השיחה שונה, האינטראקציה שונה, השיחה שנגמרת בזמן מסוים, מקום המפגש שחוזר על עצמו. אוסף הדברים האלו ביחד יוצאים בעיני מעין מקום מוגן וברור בו יכולים להתבטא דברים עמוקים ורגשיים שמביאים לקשרים מיוחדים במינם.
יצירתיות תוך כדי תנועה:
יש משהו במפגש הטיפולי, בקצב שלו שלפחות שלפחות לרגעים מזמן פוריות מחשבתית שקשה למצוא במקצועות אחרים. משהו באינטראקציה בטיפול מפעיל מאוד את המחשבות ואת הרגשות גם יחד, זה לפעמים לא פשוט ולעיתים מתנהל מאבק פנימי על המקום של כל אחד מהם אבל זה מאוד מאתגר וחוויתי גם יחד.
ומה לגבי מילוי של תחושת שליחות? או דווקא יוקרה? יכולתי להמשיך עוד ועוד אבל אני מרגיש שדברתי על נקודות חשובות וממצות במידה מסוימת.
היה חשוב לי לכתוב את המאמר הזה דווקא בשביל המטופלים. לא פעם יצא לי לשמוע מטפלים שמדגישים את הקשיים בתחום, התסכולים, השחיקה ועוד. אלו בהחלט דברים שמטפלים מתמודדים איתם אך לצד אלו חשוב לציין שעצם המפגש עם המטופלים תורם לנו המטפלים באופן משמעותי ביותר ויקר מפז.
