דף הבית » הפרעת חרדה מוכללת
הפרעת חרדה מוכללת

נכתב על ידי אדם קהתי, פסיכולוג.
הפרעת חרדה מוכללת – GAD
הפרעת חרדה מוכללת היא חרדה עקבית ומתמשכת שבאה לידי ביטוי במתח ודאגה. חרדה זו מתקיימת באופן יום יומי ומשפיעה לרעה באופן תדיר על איכות חייו של האדם.
אנשים שמתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת מתארים כי הם שרויים במצב של דאגנות מופרזת כלפי מצבי חיים עתידיים ומתקשים לשאת מצבים של אי וודאות. בהתאם לכך הם מנסים לנבא כיצד יראו סיטואציות עתידיות בשביל להגביר תחושה של שליטה ובכך להפחית את העמימות שהם חווים. ניסיונות אלו לרוב לא עוזרים להם מאחר ובאופן טבעי לא ניתן לצפות ולתכנן כל סיטואציה ברמה של וודאות מוחלטת.
איך הפרעת חרדה משפיעה על איכות החיים?
רבים מהמתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת מדווחים על תחושות פיזיות שמתבטאות במיחושים, גוף קפוץ ושרירים תפוסים ולא סתם, מצבים מתמידים של חרדה וחשיבה שסיטואציות רבות בחיים הן מסוכנות מביא את הגוף להגיב אליהן בהתאם. מדובר ב”טכנולוגיה” עתיקה של האדם שנמצאת בו משחר ההיסטוריה.
בתרבויות עתיקות מנגנונים ביולוגים הפעילו את הגוף באופן שיסייע לאדם להתמודד עם איומים וסכנות. דוגמא לכך היא הצייד הוותיק שהולך לצוד חיות ביער, הוא יוצא לצוד כאשר הוא דרוך ביותר, גופו קפוץ והוא מוכן לבריחה או ללחימה עם כל איום שיבוא. כפי שאנחנו רואים בדוגמא, ישנם מצבים בהם החרדה חיונית ביותר.
לאדם עם הפרעת חרדה מוכללת הסיכון הממשי עדיין קיים. בשל כך, הוא מקצה משאבים ואנרגיה רבה בשביל לשמור על עצמו אבל למשאבים יש התחלה ויש סוף וכאשר הם מוקצים לדבר מסוים הם יהיו חסרים עבור דבר אחר. בנוסף לכך, להיות בחרדה מתמדת זה אומר להיות מוטרד יומם ולילה. מצב זה יכול להוביל לתשישות פיזית ונפשית, לפגום בריכוז ולעיתים אף להביא למצבים של דיכאון.
ניסיונות להתמודדות עם הפרעת חרדה מוכללת – GAD
אנשים רבים המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת מנסים להקל על עצמם בעזרת כך שהם מנסים לנבא את ההתרחשויות מהם הם חוששים.
למשל: אדם החושב בלילה על הגעתו למחרת ליום עמוס בעבודה שם הוא יפגוש לקוחות חדשים ובסופו של היום יצטרך לפגוש את המעסיקה שלו ולהציג בפניה נתונים של עסקאות שביצע.
אותו אדם יחווה מתח וחרדה רבה, הוא יחל לדמיין לתוך הלילה כיצד יראה יומו, כמה לקוחות הוא יפגוש, כיצד ידבר בשיחה מול המעסיקה שלו, מה היא תגיד לו ואיך יתמודד עם דבריה. כפי שכתבתי קודם לכן, עיסוק זה לא יכול לפתור את החרדה והמתח שבו שרוי האדם, נהפוך הוא- הוא עלול להגביר אותה, לעורר חוסר בטחון ואף לגרום לאדם לוותר על הגעתו ליום העבודה ובכך להימנע מהתמודדות עם המצב המאיים.
אז מה כן? הרבה פעמים בטיפול, וכמובן שזה תלוי גישה, תלוי מטפל ותלוי מטופל נרצה לנסות להתבונן במחשבות הבלתי פוסקות, ננסה להתחכות יחד אחרי המשמעות של של הפגישה עם המעסיק, ולהבין למה היא באמת כל כך מטרידה, הרבה פעמים עצם הידיעה של הדבר עצמו מביא לרווחה נפשית ולשחרור שאחריהם, בתקווה, אפשר להרגיע את ההנפש והיא יכול ללכת לישון יותר טוב.
התסמינים המופיעים מטה מהווים בסיס לאבחנה של הפרעת חרדה אך בשום אופן אינם מחליפים התייעצות עם איש מקצוע המוכשר לאבחון ההפרעה.
תסמינים עיקריים להפרעת חרדה מוכללת:
- חרדה ודאגה ממושכת לגבי תחומי חיים שונים
- קושי לשלוט בדאגה
- חוסר מנוחה, עייפות, קושי להתרכז, רוגז, מתח בשרירים, הפרעות בשינה.
- דאגה או מצב פיזי המוביל למצוקה משמעותית או לליקוי בתפקוד החברתי, התעסוקתי או במישורים תפקודיים אחרים.
טיפול פסיכולוגי בגישה דינמית בחרדה:
הגישה הפסיכודינמית רואה את החרדה כסימפטום לקונפליקט פנימי שגורם למצוקה משמעותית שאינה גלויה לנו. טיפול שמתמקד בסימפטום יכול להכחיד את התקיימות הסימפטום וכך להביא להקלה. לצד זאת, כאשר הקונפליקט והמצוקה הפנימית אינם נפתרים הסימפטום עתיד לשוב.
הסימפטום יכול לשוב באופן דומה כפי שהיה קודם לכן, נניח בצורה של נוקשות שרירי הגוף וקפיצות הגוף או בצורות אחרות. לכן, חשוב שהטיפול בחרדה יהיה מעמיק ויעסוק בעיקר בשורש הבעיה. לדוגמא: יכול להיות שאותו האדם שלא מצליח להירדם בלילה חושש מפגישתו עם המנהלת מאחר ובאופן לא מודע הוא משחזר איתה יחסים מעברו בהן הוא נאלץ לספק דרישות תובעניות של דמות סמכותית ממנו וכאשר היה נכשל היא הייתה לועגת לו ומשפילה אותו ולכן היום, בלי לשים לב, הוא חסר בטחון בעבודתו ורגיש למצבים בהם זה יכול לחזור על עצמו.
אנשים רבים חיים בשגרת יום לוחצת שמתבטאת בדרישות רבות ממקום העבודה, לחצים כלכליים, מתחים בטחונים ועוד. צריך לשים לב שלא כל חרדה או מתח הם בהכרח הפרעת חרדה. במידה ואת\ה חווה תסמינים אלו וישנה ירידה משמעותית באיכות החיים שווה לשקול לפנות לאבחון מצבך ולקבלת טיפול נפשי.