היסטוריה של פסיכדלים

נכתב על ידי אדם קהתי, פסיכולוג

אין לראות באמור לעיל משום עצה ו/או המלצה לצריכת סמים בלתי חוקיים. חומרים אלו יכולים להיות מסוכנים לבריאותו של האדם כאשר נצרכים באופן עצמאי וללא כל פיקוח ובקרה של משרד הבריאות

במאמר אסביר על  ההיסטוריה של חומרים פסיכדלים / מרחיבי תודעה והשפעתם על האדם  

כבר לפני מאות שנים, חומרים פסיכדליים שימשו את האדם למטרות רפואיות, טקסיות ודתיות. דוגמאות רבות לכך: פטריות הפסילוסיבין היו בשימוש בקרב תרבויות עתיקות מהתקופה הטרום קולומביאנית. האולמקים, האצטקים, הזפוטק וגם בני שבט המאיה השתמשו בהן למטרות שונות. קקטוס הפיוטה שימש את האינדיאנים לטקסים דתיים ו”תה” האיוואסקה היה נצרך לשימושים רוחניים בדרום אמריקה.

מה הם סמים פסיכדליים?

מה שמבדיל קבוצת סמים פסיכדליים מקבוצות סמים אחרות הוא השינוי התודעתי והתפיסתי שמתרחש באדם בעקבות השימוש בהם. בהתאם לכמות שנצרכה ישנם שינויים בחושים. השמיעה, הראייה, תפיסת הזמן וההתמצאות במרחב משתנים.

דניאל קסנדר פרידמן, פסכיאטר שהיה מחלוצי המחקר בסמים הלוצינטורים והתנהגות, טען שאדם שנמצא תחת השפעת אלאסדי מרחיב את מסוגלותו לחוות דברים ולהבין אותם באופן שהוא מעבר ליכולות השגרתיות של התודעה. מתוך קריאה במאמר של פרידמן ניכר כי הוא מדגיש את הפוטנציאל הגלום בחוויה הפסכיאדלית.

לצד זאת, סמים פסיכדליים הם בעלי עוצמה רבה והשפעותיהם יכולות להיות גם שליליות. ביחוד כאשר נעשה בהם שימוש שלא במסגרות שועדו לכך וללא פיקוח והשגחה מתאימים. שינוי במצב התודעתי יכול להשפיע על תפיסת המציאות של האדם ועל כושר השיפוט שלו. מתוך כך, יכולים להיות מצבים בהם אדם ינהג בשונה מבדרך כלל והוא אף עלול לסכן את עצמו. כמו כן, סמים פסיכדליים יכולים להוביל למצבי קיצון בנפשו של האדם וכן להתפרצות של מצבים פסיכוטיים. בנוסף, החוק במדינת ישראל אוסר שימוש בחומרים שנמצאים בפקודת הסמים. לסייג שישנם מחקרים בהן צריכת חומרים משני תודעה וטיפול נפשי מיושמים על מנת להביא לשיפור המצב הנפשי.

מקורות:

Nichols D. E. (2016). Psychedelics. Pharmacological reviews, 68(2), 264–355.